בתי אבות ומוסדות סיעודיים לקשישים במצבים שונים הפכו להיות מקובלים יותר גם בחברה שבה המשפחה היא מרכז החיים. אולם, לא תמיד אנשים יכולים להישאר בביתם או להתאשפז בבית אבות פרטי, בעיקר מסיבות פיננסיות. במקרים שבהם עובדים סוציאליים או משרד הבריאות יבדקו ויחליטו שיש קשישים שיכולים להתאשפז במוסדות שמנוהלים או קשורים למשרד הבריאות יכול להיות שהמימון ידרוש גם השתתפות עצמית של הילדים. מי משלם עבור בית אבות ייקבע לפי קריטריונים מסוימים של קוד משרד הבריאות לבית אבות, והוא תלוי במידת שיתוף הפעולה של הילדים עם המשרד ובקשר שלהם עם ההורים הקשישים.
מי חייב לשלם עבור בית אבות?
בדרך כלל, אנשים אמורים לשלם עבור עצמם ובמקרים אידיאליים יש להם מספיק הכנסה ופנסיה לכך, אם אכן דאגו לעצמם. במקרים אחרים שבהם ילדיהם במצב כספי טוב ויש להם או להוריהם נכסים הם משלמים על אשפוז בבית אבות פרטי. במקרים שבהם אין אפשרות אחרת, יש קוד משרד הבריאות לבית אבות שלפיו קשישים מאושפזים בבית אבות שמתאים להם במימון מלא או חלקי של ילדיהם. ככלל, ילדים חייבים להשתתף במימון השהות של הוריהם בבית אבות וזה משתנה לפי דרגת הנזקקות של הקשיש לבית אבות מסוים ועל בסיס מקום פנוי. יש כמה דרגות שנעות מקשיש עצמאי ומתפקד ועד קשיש במצב סיעודי, או תשוש או תשוש נפש למי שחלה באלצהיימר או בשיטיון, ובית האבות שיתאים להם צריך להיות כזה שפועל בשיתוף עם המדינה. במקרים מיוחדים שבהם הם מסרבים להשתתף ויש נסיבות שמצדיקות זאת, תיבחן מידת המסוכנות של הקשיש כדי לקבוע השמה ואם היא הכרחית ואפשרית על חשבון המדינה.
מה צריך לדעת על משרד הבריאות לבית אבות?
"קוד משרד הבריאות" הוא זה שקובע מי משלם עבור בית אבות להורה הקשיש מתוך המחיר המלא של האשפוז בבית האבות לסיעודיים או תשושי נפש שאינם יכולים לדאוג לעצמם, והוא נקבע לפי קריטריונים מסוימים כמו, מצבו הרפואי שמקנה לו זכאות ונקבע לאחר בדיקה של משרד הבריאות האן הוא סיעודי או תשוש נפש, מהו מצבו הכלכלי והאם יש לו נכסים שמאפשרים לו לשלם על כך, האם לילדיו יש אפשרות כלכלית לעמוד בכך, כמה ילדים עד גיל 18 יש לו והאם יש לו ילד שכבר משלם על שהות הורה בבית אבות.